גידול הידרופוני

אם המושג "גידול הידרופוני" אינו מוכר לכם אז נערוך לכם היכרות קצרה. גידולים הידרופוניים אלו הם גידולים אשר גדלים במים או בתמיסות אחרות עשירות במינרלים, וזאת בניגוד לגידולים הסטנדרטים המוכרים לנו – גידולים באדמה. ניתן ליישם את שיטת גידולי ההידרו במקומות שבהם אין את סוג האדמה הרצוי לנו לצורך גידולו של צמח מסוים. כמו כן, שיטה זו ישימה על גג של בניין, במחסן או מרפסת בדיוק כפי שהיא ישימה בחווה חקלאית. כלומר, היא יעילה גם באזורים שבהם אין עתודות אדמה זמינות.

כמו לכל דבר בעולמנו גם לגידולים הידרופוניים יש יתרונות וגם חסרונות, הנה הם:

יתרונות:

  • מאחר ואנחנו לא תלויים באדמה, אז אין הגבלה לסוג הגידולים שנובע מסוג הקרקע וגם אין חשש פן האדמה תשחק או לא תניב די פרי.
  • המים המיועדים להשקיית הגידולים ההידרופוניים ממוחזרים וזה יתרון במדינות מדבריות ובאזורים הסובלים ממחוסר במים ומבצורת.
  • גידולים בשיטה ההידרופונית מביאים לתנובה יציבה וצפויה מכיוון שבשיטה זו הצמחים לא מבזבזים אנרגיה בחיפוש דשנים בעומק האדמה, ואת האנרגיה יכול הצמח לנתב לצורך צמיחה והבשלה מהירה יותר. בגידול הידרופוני הדשנים ניתנים ישירות לשורשים.
  • פחות סיכון למחלות בצמחים שגודלו בשיטת הידרו מאחר וצמחים שגדלים באדמה חשופים ליותר לחיידקים שמצויים, מטבע הדברים, באדמה.
  • מכיוון שאפשר לגדל בשיטה ההידרופונית בכל מקום, אפשר לגדל צמחים בסמוך לאזורי הביקוש והשיווק, וכך מורידים את ההוצאות הכרוכות בשינוע התנובה.
  • גם עלויות כוח האדם קטנות בגידולים הידרופוניים, מפני שאין צורך בעובדים שישקו, ינקשו, ירססו, יעבדו את האדמה, ידשנו ויטפחו את הקרקע. יש מערכות הידרופוניות מתקדמות ואוטומטיות הנעזרות במשאבות ובמחשבים והן מקטינות באופן דרמטי את הצורך בידיים עובדות.
  • מאוד קל ללמוד וליישם את טכניקת הגידול הידרופוני, ואין צורך בידע מוקדם על מנת להשיג תוצאות טובות.

חסרונות:

  • למרות שלטווח הרחוק גידול הידרופוני הוא זול יותר, עדיין יש השקעה כספית התחלתית גבוהה – ההשקעה בציוד מתאים.
  • הסביבה ההידרופונית, קרי: נוכחותם של דשנים ולחות גבוהה, מספקים תנאים נוחים להתפתחות של סלמונלה.
  • יש צורך בתשתית של מים איכותיים ובלתי מזוהמים.

יישום טכניקת גידולי הידרו במדינות מתפתחות ובאזורים אורבניים:

כפי שציינו בחסרונות בטווח הקצר מעבר לגידולי הידרו היא יקרה, אבל אם חושבים על הטווח הארוך גידול צמחים בשיטה זו זול יותר והרבה יותר פשוט. הסיבה לכך היא, כאמור, שהוצאות התפעול והתחזוקה הן נמוכות מאוד.
ואם משווים את שיעור התנובה בתנאי גידול הידרופוני לעומת גידולים באדמה, אזי הגידול ההידרופוני מנצח. וזה נכון גם אם אין בידינו מערכת הידרופונית משוכללת. בנוסף, די זול לרכוש חלק מהמרכיבים הנחוצים לגידולים אלו, ביניהם: מיכל אקווריום, עציצי קרמיקה ופחיות אלומיניום. מה שהופך את שיטה זו ליעילה מאוד באזורים עירוניים.

מערכות הידרופוניות בסיסיות למדי פותחו כבר בתחילת שנות ה-80 בקולומביה. הפרויקטים שהסתייעו במערכות אלו קצרו הצלחה. ההשקעה הראשונית של גן קולומביאני שכזה הייתה כ-355 דולרים ואותו גן קצר רווח של 90 דולרים בחודשיים הראשונים. כך שבתוך זמן קצר יחסית ההשקעה הראשונית החזירה את עצמה. מאז 1984 פרויקטים כאלו יושמו בלפחות 12 מדינות באמריקה הדרומית ובאפריקה, ומומנו על ידי ה- UNDP (United Nations Development Programme) וארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות (UN FAO).

מתוך 790 מיליון אנשים בעולם שהוגדרו "רעבים" בשנת 2000 על ידי ה- UN FAO, 525 מיליון מהם חיים במדינות אסיה הטרופית. וכך נעשה החישוב הנוגע לאסיה הטרופית: העלות ליישום השיטה ההידרופונית באסיה תעמוד על 20 ביליון דולר, אך היא תניב תשואות של 135 ביליון לשנה!!!

מנתונים אלו עולה שמאוד כדאי לעבור לשיטת גידול זו, במיוחד במדינות  מתפתחות שסובלות מהעדר בטחון תזונתי. יתרה מזו, שיטה זו מספקת גם תעסוקה ופרנסה למגדלים ביתיים, כך שגם בהעדר מימון חיצוני מסיבי מספיקה הלוואה קטנה מהבנק.
עד כה, למרבה הצער, המדינות שיישמו בהצלחה את שיטת הגידול ההידרופוני הן רק אורוגוואי ואקוודור. נקווה שעוד מדינות מתפתחות יצטרפו, כי לגידולים הידרופוניים יש פוטנציאל אדיר למגר את תופעת הרעב בעולמנו.